החלטה בתיק ת"ט 40625-07-12

1.      העניין שבפני, התנגדות הנתבע לביצועם של שטרות אשר הוגשו לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל אשר מספרו 02-24767-12-1 בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה. אציין כי ההתנגדות הוגשה בתחילה בצורה לאקונית ולא מפורטת, וביום 6.2.2013 הוגש בקשה לתיקון התצהיר התומך בהתנגדות. התובע לא התנגד לתיקון, ולפיכך ההתייחסות תהא על פי ההתנגדות המתוקנת אשר הוגשה.

2.      השטרות אשר הוגשו לביצוע, שתי המחאות ע"ס 1,600 ש"ח כל אחת, מועדי פירעונן 1.3.2012 ו- 1.4.2012.

3.      הנתבע טען, כי השטרות אשר הוגשו לביצוע, נמסרו בהקשר של שכירות דירת מגורים ברח' סוקולוב 14 בחיפה, אשר הושכרה לו על ידי התובע לתקופה של שנתיים, החל מיום 1.1.2012. (כאשר בפועל נכנס לדירה שבוע קודם לכן, ביום 23.12.2011), בשכירות חודשית בשיעור 1,600 ש"ח לחודש.

4.      בהקשר זה טען הנתבע, כי ביום 31.12.2011 נפרצה דלת הדירה על ידי משטרת ישראל, ולקחה אותו לתחנת המשטרה (לדבריו מדובר היה ברעש אשר שהוקם בידי אחד משכניו), וכשבועיים לאחר מכן נתקיימה פגישה עם התובע, אשר הודיע לו על ביטול הסכם השכירות, והורה לו לפנות את המושכר עד לתום חודש ינואר 2012.

5.      במסגרת זאת, טוען הנתבע, כי נחתם על ידו הסכם לביטול הסכם השכירות, ומצא לעצמו דירה אחרת ברח' פבזנר 7 בחיפה, בדמי שכירות גבוהים יותר, בסך של 1,800 ש"ח לחודש. כמו כן טען הנתבע כי מעבר הדירה הסב לו הוצאות (דמי תיווך בשיעור של 2,088 ש"ח אשר נפרעו בצורה חלקית), וכי כי חפצים השייכים לו נותרו בדירת התובע, אשר שוויים כ- 7,000 ש"ח, ולא הושבו לו עד היום.

6.      עוד מציין הנתבע, כי שילם לתובע את דמי השכירות לחודש פברואר 2012 בסך 1,600 ש"ח, והתובע שילם עבורו את דמי השכירות בדירה החדשה, בסך 1,800 ש"ח (הנתבע מציין שהתובע אף נשא בעלות ההובלה).

7.      הנתבע טוען לזכות קיזוז בגין הנזק וההוצאות כאמור, מכל סכום הנתבע כעת על ידי התובע, וכן לזכות קיזוז של שווי המיטלטלין אשר נשארו בדירה. 

8.      הנתבע הודה במסגרת טענותיו, בחבות בשלושה רכיבים בלבד (יתרת התשלום למתווכת, עלות ההובלה והתשלום בגין החודש הראשון לשכירות ברח' פבזנר), ומנגד טען לזכות קיזוז של דמי השכירות  לחודש פברואר 2012 - כאשר לגבי יתר הסכומים אשר נתבעו (והתובע טען לחבות ניכרת בהרבה, בגין הזנקים וההוצאות, נזק לדלת ולמשקוף וכיו"ב).

9.      לגישתו של התובע, שונים הם פני הדברים; התובע טוען כי נגרמו לו נזקים ניכרים למושכר, כתוצאה מהתנהגות הנתבע (שכן בשל התנהגות הנתבע, הוזמנה משטרה ונפרצה דלת המושכר ע"י השוטרים - דוחות פעולה של המשטרה צורפו), כאשר סכום הנזקים בצירוף שלושת הרכיבים בהם הודה הנתבע, מגיע לסכום גבוה ביותר, אשר גם קיזוזם מול טענות הנתבע (וייאמר - התובע סבור כי לא קמה עילת קיזוז במקרה זה), מותיר יתרה גבוהה וניכרת ביותר לפירעון, אשר מוצאת ביטויה בהמחאות אשר הוגשו לביצוע.

10.  לאחר בחינת טענות הצדדים, סבורני כי דינה של ההתנגדות להתקבל, אולם לא ללא התנאה בתנאים.

11.  כאשר ישנה מחלוקת בין צדדים קרובים לשטר, השטר כמוהו כחוזה. לא יכולתי לקבל את טענת התובע כי טענות הנתבע אינן מקנות עילה לקיזוז אפשרי בנסיבות העניין, ואציין כי בשלב זה, לא נקבעים ממצאים עובדתיים ולא נשקלים שיקולי אמינות ומהימנות; בשלב זה, די לו לנתבע אם יציג הגנה לכאורה כדי שתינתן לו רשות להתגונן בפני התובענה השטרית.

12.  את בקשת המבקש ליתן לו רשות להתגונן יש לבחון לאור ההלכות שנקבעו לעניין הליכי סדר דין מקוצר. על פי הלכות אלו, מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ לו(3) 518, 524; ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (מאגר נבו)). לאור האמור, נפסק כי גם מי שהגנתו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה כנגדו הינם קטנים, יקבל רשות להתגונן. לעומת זאת, מי שהגנתו הינה "הגנת בדים" תדחה בקשתו (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם)).

13.  לא ניתן לומר כי מדובר בהגנת בדים, אלא במחלוקת עובדתית של ממש אודות נסיבות הפריצה (אשר בשלב זה טעונות קביעה עובדתית) ומחלוקת עובדתית של ממש באשר לשווי המיטלטלין שערכם קוזז (אם כי הערכתם נראית, לאור חקירת הנתבע, ככמעט תלושה מן המציאות). טענות הנתבע בהקשר זה, מעלות הגנה דלה ביותר, ואולם תהא ההגנה דחוקה ככל שתהא, עדיין מדובר בהגנה אפשרית, אשר אם תוכח, תוכל לשמש כמשקל נגד מול התובענה השטרית.

14.  יחד עם זאת, דלות טענות ההגנה, מצדיקות עריכתו של איזון נרחב ומלא יותר. תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, מסמיכה את רשם ביהמ"ש להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים. פסיקת בתי המשפט סייגה סמכות זאת, ונקבע כי יש להשתמש בסמכות זאת בשיקול דעת, כאשר סיכויי ההגנה הינם דחוקים עד מאוד, ותצהיר ההגנה "כמעט" שאינו מגלה הגנה (ראה לענין זה, א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מה' 10, עמ' 413, ע"א 219/65 דגני וקורנפלד נ' דגני, פ"ד יט (4) 149 וכן ע"א 680/89 בן אבו שיווק והפצה נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה (3) 757).

15.  ייאמר כי ניתן להגמיש את התנאים ולגוונם בצורות השונות של ערובות וערבויות, ההולמות את נסיבות הענין (ע"א (ת"א) 458/80 מיטווך ובניו נ' בראל, פ"מ תשמ"א (1) 476).

16.  בנסיבותיו של עניין זה, ולאחר שקילת דלותן של טענות ההגנה, אני קובע כי לנתבע תינתן רשות להתגונן ככל שיופקד סך 2,000 ש"ח בקופת בית המשפט. הסכום כאמור יופקד בתוך 30 ימים מהיום, ככל שלא יופקד ההתנגדות תידחה.

17.  ת.פ. ליום 10.7.2013.

ניתנה היום, ל' סיון תשע"ג, 08 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: